משרדנו בעל ותק וניסיון עשיר בהליכים אלו. עורכי הדין במשרדנו ידועים ביכולתם, במקצועיותם
וביחוד בבחירת הדרך והתכנית המתאימה עבורך. גיבוש הסדר נושים ו/או בנית תכנית הבראה סדורה
דרושים ידע, מקצועיות וניסיון רב. מדובר בעבודה ובחינה מדוקדקת של החברה, אופן הפעילות,
בחינת אופן וסוג החובות, בחינת תזרים מזומנים, אופן החזר הלוואות, צפי הכנסות עתידיות ועוד.
לצורך כך נדרשת מומחיות רבה.
נבחן עתה, באופן כללי ולא ממצא, את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יובהר כי אין באמור כדי להוות
מידע מחייב וכי בכל מקרה מומלץ לקיים פגישה פרונטלית עם עורך דין מומחה בתחום דיני תאגידים
וחדלות הפירעון.
ביום 15.09.2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח -2018.
החוק יצר מהפיכה ושינויים רבים בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי בבכל הקשור לדיני תאגידים.
החוק החדש ביטל את פקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג- 1983 ואת הוראת סעיף 350 לחוק החברות,
תשנ"ט- 1999 ותקנותיהן בכל הקשור להליכי פירוק והקפאת הליכים של תאגידים.
הליכי חדלות פירעון של תאגיד אשר נפתחו לאחר 15.09.2019 יתנהלו בהתאם להוראות חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח- 2018.
| חדלות פירעון- מצב כלכלי בו התאגיד אינו יכול לשלם את חובותיו במועדן (מבחן תזרימי) או שהתחייבויות התאגיד, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות עולות על שווי נכסיו (מבחן מאזני). |
| תאגיד- חברה פרטית וציבורית (למעט חברה לתועלת הציבור) ושותפות. |
| הממונה- רשות מנהלית של המדינה (רגולטור) האמונה על ניהול ופיקוח אחר הליכי חדלות פירעון תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון. |
| נאמן- עו"ד או רואה חשבון אשר עבר תהליך מיון (בהתאם להוראות החוק) ונכלל ברשימת נאמנים המסייעים לממונה בניהול הליכי חדלות פירעון. ידוע בשמו הקודם "מפרק". |
| נושה- אדם או גוף שחייבים לו כסף או רכוש גם במקרה שהחוב הוא עתידי או מותנה.
נושה בדין קדימה: מי שהחוק קובע לגביו שהחוב שלו קודם לחובות במעמד דין רגיל. נושה מובטח: נושה אשר בידיו בטוחה להבטחת תשלום החוב. |
| צו לפתיחת הליכים: הצו ניתן על ידי בית המשפט המחוזי לבקשת הנושה או התאגיד או היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת הצו בית המשפט רשאי להורות על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או על פירוק התאגיד לשם חיסולו. |
| בירור: חקירה של בעל מניות, נושא משרה ו/או כל אדם אחר הקשור לתאגיד. זימון לבירור מתבצע ע"י הנאמן. |
| תכנית לשיקום כלכלי לתאגיד: המלצה המוגשת על ידי הנאמן לבית המשפט ובה מציע הנאמן מתווה לשיקום כלכלי של התאגיד, הכוללת תכנית עסקית להפעלת התאגיד, או לחילופין מכירת פעילות התאגיד. התכנית כפופה לקיום אסיפות נושים והצבעתם להצעה זו. |
| הסדר נושים: הצעת הסדר חוב שעברה ברוב הדרוש בחוק (רוב ערך ורוב מניין) וההצעה אושרה ע"י בית המשפט של חדלות פירעון. |
| קופת הנשייה: קופה בה מנוהלים כל נכסי וכספי התאגיד. ידועה בשמה הקודם "קופת הפירוק". |
| פירוק התאגיד: מימוש נכסי התאגיד וחלוקתם לנושים לצורך חיסול התאגיד. |
על פי הדין הישן, הליכי פירוק והליכי הקפאת הליכים (הבראה) התנהלו בשני מסלולים נפרדים אשר הוסדרו בחקיקה נפרדת.
סעיף 350 לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 הסדיר הליכי הקפאת ההליכים והסדרי החוב ואילו פקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג- 1983 הסדירה את הליכי פירוק.
חשוב להבין שבעוד הליך הקפאת הליכים מטרתו להגיע להסדר נושים ולהוציא את החברה לדרך חדשה (הבראה), הרי שהליך פירוק נועד בסופו לחסל את החברה ולמחוק את החברה ממרשם החברות.
אחד החידושים שהביא עמו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא ריכוז כלל ההליכים תחת חוק אחד. החוק החדש ביטל את סעיף 350 לחוק החברות וביטל את פקודת החברות. החוק נותן מענה ומרכז תחתיו את כלל האפשרויות העומדות לרשות התאגיד.
יתרה מכך, גם אם התאגיד נכנס למסלול של הליכי פירוק וחיסול אין מדובר מעשה עשוי וסופי. החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, לעבור ממסלול של פירוק למסלול של הסדר והבראה.
הליכי חדלות פירעון של תאגידים מתנהלים בבית המשפט המחוזי בהתאם למחוז בו המען הרשום של התאגיד.
החוק החדש – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מרחיב את סמכותו של בית המשפט לנהל הליכי חדלות פירעון וקובע כי ניתן לנקוט בהליכי חדלות פירעון כנגד תאגיד אם ביום הגשת הבקשה התקיימה לגביו אחת מהזיקות הבאות:
הזכאים להגיש בקשה לצו מפתיחת הליכים הם התאגיד עצמו, נושיו של התאגיד או היועץ המשפטי לממשלה.
התאגיד רשאי להגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים אם הוא חדל פירעון וסך חובותיו עולה על 26,872 ₪.
נושה רשאי להגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים אם התאגיד חדל פירעון וסך החובות הינם בסך של 80,618 ₪.
הסכומים צמודים למדד ומשתנים מעת לעת, לכן חשוב לבדוק שעומדים בתנאים פרוצדורליים אלו.
היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים אם יש עניין ציבורי בכך.
בחוק נקבעו מספר חזקות חלופיות על מנת להוכיח שהתאגיד חדל פירעון, כלהלן:
החוב אינו שנוי במחלוקת ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה שיש בה להצדיק את אי התשלום.
בדרישת התשלום הנושה נדרש להבהיר כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה בכוונת הנושה להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים.
הבקשה צריכה להיות מוגשת בתוך 3 חודשים ממועד הקצוב בדרישת התשלום.
חידוש נוסף בחוק הוא שגם התאגיד עצמו רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים בהתקיים התנאים הבאים:
המסמכים שיש לצרף לבקשה:
בקשה לצו פתיחת הליכים לתאגיד תוגש לבית המשפט המחוזי בהתאם למען הרשום של התאגיד.
לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי, ועד 24 שעות לאחר מכן, מגיש הבקשה נדרש להגיש העתק הבקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון.
עם קליטת העתק הבקשה במערכת הממונה, תפורסם הודעה על הגשת הבקשה באתר הפרסומים של משרד המשפטים. לפרסום זה תהיה משמעות לנתוני האשראי בבנק ישראל ולחברות מידע ציבורי על תאגידים כגון BDI, DATACHEC, DBISRAEL ועוד.
התאגיד נדרש להמציא את הבקשה לנושים מהותיים בהליך.
אדם העלול להיפגע ממתן הצו יוכל להגיש לבית המשפט התנגדות למתן הצו וזאת בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה באתר הפרסומים של משרד המשפטים.
בית המשפט יקבע דיון בבקשת התאגיד למתן צו פתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו בהקדם האפשרי.
לאחר קיום הדיון יחליט בית המשפט אם לתת צו פתיחת ההליכים או לדחות את הבקשה.
ההליך שיקום כלכלי של תאגיד הוא בשלב הראשוני תכנית הפעלה במסגרתה הנאמן יפעיל את התאגיד לצורך גיבוש הסדר נושים. הסדר נושים יכול להתגבש בהתאם ליכולת הכלכלית של התאגיד בפריסת החובות הקיימים או בהתאם להצעה לרכישת התאגיד או בהכנסת משקיע לתאגיד.
המשמעות היא המשך הפעילות העסקית של התאגיד וזאת תחת צו עיכוב הליכים סטטוטורי. הנושים של התאגיד לא יוכלו לנקוט בהליכים משפטיים ללא אישור של בית משפט של חדלות פירעון.
דרכי שיקום הינן מגוונות ויכולות לכלול שילוב של הצעות, לדוגמא: הצעה להסדר חוב – פירעון חלק יחסי מהחובות; "פריסת חובות" – שינויים במועדי הפירעון של חובות החברה; הזרמת כספים לתאגיד באמצעות משקיע זר, מכירת הפעילות של התאגיד לידי צג ג' ועוד.
מינוי נאמן – בתחילת ההליך בית המשפט ימנה נאמן לניהול ההליך וזאת מתוך מאגר (רשימת) בעלי התפקיד.
תקפידו של הנאמן הינו לבחון תחילה שניתן להפעיל את התאגיד ללא גירעון וללא צבירת חובות חדשים. הנאמן יזמן את הנושים להגיש תביעות חוב כדי לגבש מצבת נשייה סופית. מאידך, הנאמן יבחן את הדרך המיטבית בנסיבות העניים לשיקומו הכלכלי של התאגיד ויגבש הצעת הסדר לנושים. הנאמן ייכנס אספות נושים שיידרשו להצביע בעד או נגד הצעת ההסדר המוצעת. הנאמן ידווח על תוצאות האסיפה לבית המשפט.
בית המשפט יחליט אם לאשר את הסדר הנושים אם לאו וזאת לאחר שקיים דיון ושמע את עמדת הנושים.
ככל שהתוכנית אושרה, הנאמן יישם את הסדר הנושים כפי שאושר על ידי בית המשפט.
הקפאת הליכים- עם הינתן צו פתיחת הליכים יוקפו כל ההליכים המשפטיים אשר ננקטים כנגד התאגיד.
משמעות הקפאת הליכים הינה צו עיכוב הליכים – לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הסתיימו, לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד ולא ניתן לממש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע ללא אישור של בית המשפט.
הגשת תביעות חוב – נושה של תאגיד נדרש להגיש תביעות חוב וזאת בתוך שישה חודשים מיום מתן צו פתיחת הליכים או בהתאם למועדים שייקבעו ע"י בית המשפט.
במידה והנושה מבקש להגיש תביעת חוב לאחר תום מועד ההגשה, יש להגיש בקשה להארכת מועד בליווי תצהיר ולנמק את הסיבות שיצדיקו אישור הגשה מאוחרת.
סיום ההליך– ההליך יסתיים לאחר שההסדר יושלם במלואו כפי שאושר על ידי בית המשפט.
הליך פירוק הינו הליך שבו הנאמן ממש את נכסי התאגיד ומחלק את הנכסים לנושים. בנוסף, הנאמן יקיים בירור לבעלי המניות ונושאי משרה על דרך ואופן ניהול התאגיד.
בסיום הליך הפירוק יחוסל התאגיד ויימחק ממרשם החברות או ממרשם השותפויות.
מינוי נאמן- במידה ובית המשפט החליט שיש מקום להורות על פירוק התאגיד, יימנה לשם כך נאמן.
תפקידו של הנאמן הוא בדיקת מצבת נכסי התאגיד, מימוש נכסים התאגיד ולחלק את התמורה בין הנושים, קיום בירור לבעלי המניות ונושאי משרה, להכריע בתביעות החוב שהוגשו נגד התאגיד ולהגיש דו"ח סדור לבית המשפט ועיון הנושים.
הנאמן רשאי באישור בית המשפט להפעיל את התאגיד בתקופת הפירוק אם הגיע למסקנה כי בדרך של הפעלה זמנית יוכל להגדיל את פירעון החוב לנושים.
הקפאת הליכים- עם הינתן צו פתיחת הליכים יוקפו כל ההליכים המשפטיים אשר ננקטים כנגד התאגיד.
משמעות הקפאת הליכים הינה כי לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הסתיימו, לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליך משפטי נגד התאגיד.
הגשת תביעות חוב – נושה של תאגיד רשאי להגיש תביעות חוב וזאת בתוך שישה חודשים מיום מתן צו פתיחת הליכים.
במידה והנושה מבקש להגיש תביעת חוב לאחר תום מועד ההגשה יש בקשה להארכת מועד בצירוף תצהיר המפרט את הסיבות שיצדיקו אישור הגשה מאוחרת.
סיום ההליך- ההליך יסתיים לאחר שהושלמו כלל הפעולות הדרושות והנאמן ימליץ על חיסול התאגיד.
סעיף 25(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי אחת התוצאות שנובעות ממתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד, הנה הקפאת כל ההליכים כנגד התאגיד.
המשמעות הינה כי לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה או להמשיך בהליכים כנגד התאגיד.
הקפאת הליכים כנגד התאגיד הינה התוצאה מתבקשת ונחוצה לאור המעבר להליך קולקטיבי אשר מאגד את שלל החובות תחת אכסניה אחת.
אחד מעקרונות העל בהליכי חדלות פירעון הוא עקרון השוויון בין הנושים. מטרת הקפאת ההליכים הינה לשמור על השוויון בין הנושים, לרכז את כל ההליכים והדיונים המשפטיים הקשורים לתאגיד באכסנייה אחת וזאת על מנת שניתן יהיה לנהל את כלל ההליכים ביעילות ומהירות, וכן למנוע כפל הליכים ובזבוז משאבים.
בנוסף, הקפאת הליכים כנגד התאגיד מעניקה אוויר לנשימה לתאגיד המבקש להשתקם.
סעיף 29 לחוק חדלות פירעון מפרט מהם ההליכים אשר מוקפאים במסגרת הקפאת הליכים נגד התאגיד:
הליכי גביה – לא ניתן לפעול בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו.
אם הליך גבייה הושלם (הנכס נמכר, התקבלה תמורתו וחולקו הכספים לזוכה) – המכירה לא תבוטל.
מימוש נכסים משעובדים של התאגיד– תאגידים רבים משעבדים נכסים בשעבוד קבוע או שעבוד צף במהלך הפעילות העסקית ותקינה. נושה מובטח יהיה רשאי לממש את הבטוחה רק לאחר קבלת אישור של בית המשפט.
הליך משפטי כנגד תאגיד– לא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי כנגד התאגיד אלא באישור בית המשפט.
ריבית /קנס פיגורים נגד תאגיד – ממועד מתן צו פתיחת הליכים, לא יתווספו לחובות עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים מעבר לאלו שהיו קיימים במועד מתן הצו.
סעיף 31(א) לחוק חדלות פירעון מפרט מהם ההליכים שאינם מוקפאים כנגד תאגיד:
הכלל הקובע הינו כי הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים על הליכים מנהליים, למעט הליכי גבייה.
הרציונל שעומד מאחורי כלל זה הינו שהליכי חדלות פירעון לא ישמשו מקלט לעבריינים ועל כן אין כל מקום להקפיא הליכים אלו.
ככלל – הקפאת הליכים תחול רק על הליכים כנגד התאגיד בלבד. הליכים נגד צדדים שלישיים אינם חלק מההליך המתנהל בין התאגיד לנושיו ועל כן אלו לא יעוכבו במסגרת הקפאת הליכים.
הקפאת הליכים לטובת בעל השליטה – סעיף 30 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 לחוק גם נגד מי שאינו תאגיד, לרבות נושאי משרה בתאגיד, וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים:
הליכי חדלות פירעון והקפאת הליכים בעניין תאגיד הינם הליכים מורכבים הדרושים מומחיות רבה.
לאור מורכבות זו, מומלץ ורצוי להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בתחום דיני תאגידים וחדלות פירעון.
היוועצות עם עורך דין מומחה בתחום חדלות פירעון תסייע לקבל את התוצאה הטובה ביותר עבור התאגיד ובעל השליטה.
נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע לכם לצאת לדרך חדשה – לייעוץ ללא התחייבות השאר פרטים
לפגישת ייעוץ ללא התחייבות עם עורך דין חדלות פירעון ממשרדנו מלאו את הטופס ליצירת קשר או סמסו הודעת וואטספ או חייגו
אביעד בללתי משרד עורכי דין
073-2271947
050-8444882
יציאה לדרך חדשה וללא חובות עם הייצוג הטוב ביותר של עורך דין בעל מומחיות בתחום חדלות פירעון, הוצאה לפועל והסדרי חובות.
כתוב ויתור: התוכן המופיע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. התוכן המופיע באתר הוא לצורך למידה וכל שימוש בו הוא באחריות הקורא בלבד.
ברוב הנושאים המוצגים באתר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שפועלים.
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין אביעד בללתי 2023 | עוצב ונבנה ע"י Webology